מאז שנפטר הזמר עלתה השאלה אם אפשר היה להצילו. מומחים טוענים שלאחר שהחל הדימום הפנימי היה כבר מאוחר מדי, אולם בשלב מוקדם יותר ניתן לפעמים לגלות את המפרצת בבדיקת אולטרסאונד יזומה. המומחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסבירים מדוע לא כולם נבדקים
אריק איינשטיין הגיע לבית החולים כשלא היה לו כבר שום סיכוי. גם אם היה מגיע שעות אחדות קודם לכן, זה לא היה משנה את המצב כיוון שהוא סבל ממפרצת חופשית באבי העורקים הבטני. מפרצת זאת מתאפיינת בדימום פתאומי ומסיבי, שמשאיר במרבית המקרים אפס סיכוי להצלה. ולכן, מרגע שהתמוטט בביתו ואיבד את ההכרה, כבר לא ניתן היה לצערי להציל את חייו‭."‬

כך אומר ל"זמנים בריאים" פרופ' יהודה וולף, מנהל מחלקה כירורגית כלי דם במרכז הרפואי איכילוב, שהוזעק לחדר הניתוח לנסות ולהציל את חייו של הזמר האהוב.

לפני כשבועיים, בשעות הערב, התמוטט איינשטיין לפתע בביתו. אשתו, סימה, הזעיקה אמבולנס נט"ן מצויד במכשור החייאה מתקדם ומאויש ברופא, שמצא אותו במצב אנוש, ללא הכרה ועם סימני חיים קלושים. איינשטיין הובהל במהירות לאיכילוב. בשל מצבו הקשה הוא הורדם והונשם. בניסיון נואש להציל את חייו הוזעקו צוותים רפואיים מבתיהם. הרופאים התכנסו לדיון מהיר על סוג הטיפול שיינתן לו. הוא הורד לחדר ניתוח וקיבל מנות דם רבות, אך ללא הועיל. בפתיחת בטן התגלה הדימום המסיבי, שלא היה ניתן לתיקון. הזמר הנערץ נפטר על שולחן הניתוחים.

עם מותו של איינשטיין עלו שאלות רבות: האם היו סימנים מקדימים? האם חש ברע באותו יום, או בימים שקדמו לאירוע? האם בחר להתעלם מהם? אך ממה שתיארה אשתו, הוא הרגיש טוב עד שהתמוטט. באותו בוקר הוא אף התראיין לאחת מתוכניות הרדיו, היה רהוט והתלוצץ.

מה גרם למותו?

"מפרצת, אנוריזמה בלעז, היא התרחבות דמוית בלון של כלי דם. היא מתרחשת בעקבות היחלשות של דופן העורק, שמתנפחת. כשהנפיחות מגיעה להיקף של 5-4.5‬ ס"מ, גדלים הסיכויים שתיקרע‭,"‬ הסביר פרופ' סנדו גבריאל, לשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם.

מה גורם להיווצרות מפרצת?

"התהליך של היווצרות מפרצת נגרם כתוצאה ממחלות נרכשות, כמו טרשת עורקים או הצטברות משקעי שומן (פלאק) על כלי הדם. כתוצאה מכך יש פגיעה בגמישות ובתפקוד התקין של העורק, והוא נחלש. סיבות נוספות להתהוות מפרצת הן יתר לחץ דם, מחלות גנטיות מסוימות ובעיקר עישון‭,"‬ מסביר ד"ר ינאי בן גל, מנהל מחלקת ניתוחי לב חזה באיכילוב.

בפועל, מה שקורה הוא שכלי הדם שאיבד את גמישותו ואת יכולת ההימתחות שלו כבר אינו יכול לעמוד בלחצים של הדם. בשלב כלשהו, דופן העורק – שכבר בולטת כבלון – מתפקעת ומתפוצצת. התוצאה, במרבית המקרית, קטלנית, שכן התפוצצות הדופן מובילה לדימום מהיר. לחץ הדם של החולה צונח, ואחריו קורסות יתר מערכות הגוף.

המפרצת של איינשטיין הייתה יוצאת דופן משום שנוצרה בבטן. בדרך כלל מתפתחת מפרצת במוח או בחלק הלבבי של אבי העורקים, צינור הדם המרכזי של הגוף.

"אבי העורקים, האאורטה, הוא העורק הראשי, הגמיש של הגוף, שממנו מסתעפים כל העורקים במחזור הדם. מדובר בספק הדם המרכזי לאיברי הגוף השונים‭,"‬ מתאר ד"ר בן גל. "מוצאו בחדר השמאלי של הלב. הוא עולה אל המוח והזרועות, 'מתדלק' אותם בדם, ויורד אל הבטן והחזה, שגם להם ולריאות הוא מספק דם, ואז ממשיך בתפקידו כספק לאיברי הבטן ולרגליים. באזור האגן הוא מתפצל לכלי דם קטנים יותר. כשהוא מתמלא דם, גובר בו הלחץ".

מדידה ניתן לראות כי הלחץ בתוכו גבוה יותר מהלחצים ביתר העורקים. המאפיין הייחודי הזה מאפשר למעשה את זרימת הדם ממנו".

 

כלי הדם שאיבד את גמישותו כבר אינו יכול לעמוד בלחצי הדם (צילום: shutterstock)

מהם סוגי המפרצות?

באותו עורק מרכזי התפתחה אצל איינשטיין מפרצת. "בחיתוך גס אפשר לאפיין שני סוגים של פריצות כאלה: פריצה חופשית, שבמהלכה נגרם דימום מסיבי לחלל הבטן באופן פתאומי והסיכוי להציל את החולה קלושים ביותר; ופריצה מוחזקת, עם דימום איטי יותר, המשאירה לרופאים חלון הזדמנויות, לא נרחב במיוחד, לביצוע ניתוח שיכול להציל חיים‭,"‬ מסביר פרופ' וולף.

הבעיה הגדולה במפרצת נעוצה בהיותה שקטה וללא סימנים מובהקים. "היא עלולה להתגלות, כפי שזה קורה לא אחת, באופן פתאומי, כשלחולה כבר נשקפת סכנת חיים, או שהוא נפטר‭,"‬ אומר ד"ר בן גל. לדבריו, סימנים מחשידים למפרצת הם כאבי בטן או חזה. אצל חלק מהחולים ישנו תסמין שנגרם כתוצאה מלחץ של דופן העורק על קנה הנשימה – דבר המתבטא בצרידות, או על הריאות, ואז החולה חש בעיות בבליעה, או סובל מהקאות או משיעול. מגוון תסמינים יכולים להעלות חשד למפרצת, אך הבעיה היא שהם כלליים מדי, ולכן על הרופא להמשיך לחקור את הסיפור הקליני, את גורמי הסיכון של החולה, גילו ועוד‭,"‬ הוא מסביר.

האם ניתן לטפל במפרצת?

"מפרצת המתהווה בהדרגה ומתפתחת וגדלה לאורך שנים ניתנת לטיפול. אך אם היא פורצת בפתאומיות, היא לא משאירה זמן לבצע תיקון באבי העורקים ואז היא קטלנית‭,"‬ מסביר ד"ר בן גל. אם מגלים אותה בזמן, הטיפול כולל מעקב באמצעות צילומי בטן וחזה, אולטרסאונד בטן ובעת הצורך גם סי-טי או ‭.MRI‬

"בנוסף למעקב, הטיפול המומלץ הוא בנטרול גורמי הסיכון: הורדת לחץ הדם, הימנעות מעישון, הקפדה על תזונה דלת שומנים וביצוע פעילות גופנית. ואם המפרצת מצריכה התערבות, גם אז עומדות לרשות הרפואה אופציות שונות. למשל: אם היא מתהווה בחלק העולה של אבי העורקים, הטיפול ייעשה באמצעות ניתוח לכריתת המקטע החולה של העורק והחלפתו בשתל סינתטי. אם המפרצת ממוקמת בחלק היורד, הטיפול המיטבי הוא בצנתור להשתלת תומכן‭,"‬ מסביר ד"ר בן גל.

 יש שיטה לגילוי מוקדם?

הסיכוי למפרצת עולה עם הגיל. "מפרצת נפוצה בעיקר בגברים. בקרב גברים בגילי ‭54-45‬ שכיחותה ‭1.3%‬ בחתך האוכלוסייה. מעל גיל 60 עולה השכיחות ‭,7%-5%-ל‬ ואילו בגברים בגילי ‭84-75‬ היא מגיעה עד ‭,"12%‬ אומר ד"ר בן גל. לדבריו, "בקבוצת הסיכון נמצאים גברים מעל גיל ‭,64‬ מעשנים, או שעישנו בעברם. וכן הסובלים מיתר לחץ דם‭."‬

בשל השכיחות הגבוהה, רשויות הבריאות בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה הכלילו כבר בשנת 2007 בתוכנית הבריאות הלאומית שלהן ביצוע אולטרסאונד חד-פעמי לקבוצות סיכון. "בשנת 2009 הגשתי בקשה לוועדת הסל להכליל בדיקה זו בגברים בסיכון מעל גיל ‭.64‬ לצערי, הוועדה לא אישרה את הבקשה. איגוד רופאי המשפחה המליץ אף הוא על ביצוע הבדיקה, אך בפועל, אני בספק רב אם היא מתבצעת‭,"‬ אומר פרופ' וולף.